הבלוק הוא אחת הממשלות האחרונות שנותרו בעולם, עדיין מדינה במובן הישן והקלאסי של המילה – ומבין המדינות הקיימות, היא היחידה שיש לה כח בזירה העולמית, בעולם שבו הכח מרוכז בידי תאגידים ולא ממשלות.
שלטונו של הבלוק משתרע על צפון-מזרח אסיה ומזרח אירופה, שטח דומה לשטחה של ברית המועצות לשעבר, בתוספת מדינות מזרח אירופה.
השטח אוחד תחת שלטון יחיד לפני 47 שנה תחת הנהגתו של ולדיסלב נורוב. כעת שולטת בבלוק ביתו, יקטרינה נורובה – הידועה בכינויה "הדובה הגדולה" – שלקחה את מושכות השלטון לידיה לאחר מות אביה לפני שלוש שנים. ולדיסלב שלט בבלוק באגרוף ברזל, כופה את רצונו בעזרת כוח צבאי – שנקנה ברובו מפראגון, כמובן. (אם כי הבלוק עושה מאמצים לתחזק תעשייה צבאית פנימית.)
האידאולוגיה של הבלוק היא שילוב מורכב ולא תמיד ברור בין קומוניזם מדולל, פשיזם, לאומנות רוסית ונאמנות לכנסייה הקתולית. בעולם שבו הבלוק הוא כמעט המדינה היחידה, עצם הייחוד הזה, וההתנגדות לשלטון תאגידי, מהווים אידאולוגיה מספקת לרוב האוכלוסייה. והמצד הכלכלי, השלטון אמנם מעורב בכלכלה באופן הדוק, הרי שהוא עדיין מרשה את קיומם של עסקים פרטיים.
היחס של הבלוק – תושביו מצד אחד ושלטונו מצד אחר – לדת הוא יחס מורכב. לפני כ-100 שנים הפטריארך קיריל אוליאנסקי הכריז על יישוב הקונפליקטים העתיקים בין הנוצרים האורתודוקסים והקתולים, קיבל את סליחתו הרשמית של האפיפיור לאו ה-14 על הרס קונסטנטינופוליס על ידי הצלבנים והכיר בסמכותו העליונה של האפיפיור על כל הנוצרים. ולדיסלב נורוב לא היה אדם דתי, אבל הוא היה אדם מאוד פרגמטי, ולכן הוא הכריז על הבלוק כעל מדינה נוצרית קתולית – כך הוא הצליח לקבל את תמיכתה של הכנסייה הקתולית במסע האיחוד שלו, שהייתה כבר אז תאגיד חזק ביותר.
הבעיה היא שמאמינים אורתודוקסים רבים לא הסכימו לקבל את סמכותו של האפיפיור, וכך קמו כתות וזרמים רבים שהמשיכו את האמונה האורתודוקסית בשלל דרכים שונות. מצב זה יוצר חיכוכים בינם לבין השלטון, אשר מכיר רשמית בחלק (קטן) מהזרמים הללו, בעוד לאחרים הוא מתייחס כאל כפירה לא חוקית שיש לדכא בכח. דבר זה גם מפלג את העם, והעשורים האחרונים ראו מקרים רבים של חיכוכים על רקע דתי, שחלקם הידרדרו גם לאלימות.
מקומות שונים שניתן למצוא בבלוק:
הקרמלין והכיכר האדומה. הבלוק עודנו נשלט ממתחם הקרמלין במוסקבה. המתחם הורחב, אך נראה דומה לכפי שהוא נראה בעבר. קתדרלת וסילי הקדוש חזרה להיות קתדרלה פעילה, אך כיום היא קתדרלה קתולית. ובמרכז הכיכר האדומה מתנוסס פסל ענק של ולדיסלב נורוב.
הערים הגדולות. הערים הגדולות – מוסקבה, סנקט פטרבורג, ורשה, אסטנה – מתוחזקות היטב, גדולות ומפוארות, עם כבישים רחבים, מספר מפלסי תנועה, ופוסטרים אלקטרוניים של ולדיסלב נורוב ויקטרינה נורובה.
אזורים נידחים. ניתן למצוא כאלה בסיביר, במרכז ובמזרח רוסיה. באזורים אלה ניתן למצוא יערות עצומים, אגמים, וכפרים קטנים עם משקי בית. בחלק מהכפרים הללו החיים לא השתנו בצורה משמעותית מאז יצירת הבלוק, והם עדיין חיים כמו שחיו לפני שנים רבות.
בסיסים צבאיים. לבלוק יש תעשיה צבאית, גם אם קטנה ביחס לזו של פראגון, ובהחלט יש לו הרבה מקום לבנות בסיסים צבאיים. לכן בחלק מהאזורים המרוחקים מהערים הגדולות ניתן למצוא בסיסי אימונים עצומים, שמשתדלים לפצות בגודל על הציוד המיושן שנמצא בהם.
מרכזים של כתות אורתודוקסית. בעוד שחלק (קטן) מהזרמים האורתודוקסיים הם חוקיים ומקובלים יחסית, אחרים מוגדרים ככתות ונמצאים מחוץ לחוק. בערים גדולות ניתן למצוא כנסיות שמשרתות אוכלוסייה אורתודוקסית (אם כי השלטון נוטה להעלים עין מכך שלפעמים משחיתים ושורפים אותן), וניתן גם למצוא בניינים נטושים בהם מתאספים בסתר חברי כת כדי לערוך את טקסיהם. באזורים נידחים ניתן למצוא כפרים שלמים שבנויים סביב ראש כת שכזו.